יום רביעי, 22 באפריל 2009

מכתב תשיעי: רופא מומחה

ד"ר גריי ודינה,

בעקבות פניית ד"ר גריי- הנה הפרטים על מהלך הניתוח, אפשרויות טיפול נוספות ועוד..

במקרים פחות שכיחים, בדרך כלל במחלה מתקדמת, מוצאים גוש דלקתי שרצוי לטפל בו על ידי צום, אנטיביוטיקה ונוזלים לווריד, מכיוון שניתוח עלול להסתיים בכריתת חלק מהמעי הגס ולעיתים יש צורך בכריתת התוספתן לאחר ההחלמה מהדלקת כדי למנוע הישנות של המחלה.(אך זהו לא המקרה אצל דינה)

במרבית המקרים ניתן לבצע את הניתוח בגישה לפרוסקופית, גישה זו מקצרת את משך האישפוז ומפחיתה באופן משמעותי את הסיכוי לזיהום בפצע הניתוח. החיסרון של ניתוח לפרוסקופי הוא ששעור הזיהומים התוך בטניים לאחר הניתוח קצת יותר גבוה, אך בכל מקרה זהו שיעור נמוך מאד. את הניתוח הלפרוסקופי מומלץ לבצע בנשים בגיל הפריון, בזקנים ובאנשים מאד שמנים. בכל אלו לניתוח הלפרוסקופי יש יתרונות כמו אפשרות טובה לראות את כל חלל הבטן ולחפש אבחנות נוספות וכן שיעור הזיהומים במיוחד נמוך יותר באנשים עם דופן בטן המכילה שומן רב.

כיצד מתבצע הניתוח? הניתוח מתבצע תמיד בהרדמה כללית, בין אם הוא מבוצע בשיטה המסורתית או בשיטה הלפרוסקופית. בשיטה המסורתית מבצע המנתח חתך אלכסוני בבטן תחתונה באורך כחמישה עד 10 ס"מ. המנתח מפריד את שכבות דופן הבטן עד לחלל הבטן, מחלץ את התוספתן המודלק, קושר את בסיסו בצמוד למעי הגס הימני ומרחיקו.במקרים של זיהום סביב התוספתן או התנקבות שלו כתוצאה מדלקת קשה עשוי המנתח לבחור לסגור את העור רק כעבור מספר ימים כשהסיכוי לזיהום מופחת.בשיטה הלפרוסקופית מחדיר המנתח שלושה צינורות דקים מאד לבטן התחתונה בקוטר חמישה עד 10 מ"מ. דרכם מוכנסים מצלמת וידאו משוכללת וממוזערת, סיבים פיבראופטיים להולכת אור ומכשירי ניתוח. המנתח מבצע את הניתוח כשכל צוות הניתוח מתבונן במסך גדול ובעזרת המכשירים מבודד את התוספתן מאספקת הדם שלו, קושר את בסיסו ומרחיק אותו, לרוב בתוך שקית אטומה כדי לא לזהם את דופן הבטן בהוצאה.

החלמה ואורח החיים לאחר הניתוח: ההחלמה מניתוח לכריתת התוספתן נחשבת לקלה יחסית וההצלקות גם היא קלה (בפרט כאשר הניתוח מבוצע בעזרת לפרסקופ).אורח חיים לאחר הריפוי מניתוח כריתת התוספתן תקין לחלוטין, אין צורך בשינוי הרגלי אכילה, הרגלי הפעילות הגופנית, או כל דבר אחר המתייחס לסגנון החיים.


בהצלחה!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה